ארחות יושר שלי: ספר-1 בסדרה

תקציר:
"רַבִּי, יֵשׁ לִי חוֹבוֹת רַבִּים", בָּכָה יְהוּדִי שֶׁהִגִּיעַ אֶל מְעוֹנוֹ שֶׁל מָרָן שַׂר הַתּוֹרָה, רַבִּי חַיִּים קנִיבְסְקִי זצוק"ל, "מָה אֶעֶשֶׂה?" "אֲנִי מֵבִין אוֹתִךָ", נֶאֱנַח רַבֵּנוּ וְשְׁתֵּף אֶת הַיְהוּדִי: "גַּם אֲנִי בַּעַל חוֹב גָדוֹל וְלִפְעָמִים אני לא אוכל ולא שות עד שאני פורע את חובותי", רַבִּי חַיים לַא הִתְכוּן לְחוֹבוֹת כַּסְפִּיים, אֶלָּא לְחוֹבוֹת הַלָּמוּד שִׁקְבֵּל עַל עַצְמוֹ כְּשֶׁהָיָה נַעַר צָעִיר, וּבִזְכוּתָם זָכָה בְּכָל שָׁנָה, בְּעֶרֶב פֶּסַח, לַעֲרך 'סיום' עַל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ! סֵדֶר הַיּוֹם שֶׁל הָרַב הָיָה מדחְדָּק וּמִחְשְׁבָּן וְכָל שְׁנִיָּה הָיְתָה יְקָרָה מִפַּז, וּמֶה עָשָׂה רַבִּי חַיִּים בְּשָׁנָה מְעבֶּרֶת, שֶׁבָּהּ יֵשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר נוֹסָף? אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁבַּחֹדֶשׁ הַזֶּה הוּא נָח? אוֹ שֶׁאוּלַי הִרְשָׁה לְעַצְמוֹ לִישׁן עוֹד כַּמָּה שָׁעוֹת בַּלַיְלָה? לא וָלָא, יְלָדִים צַדִּיקִים! בַּחֹדֶשׁ הַנּוֹסָף הָיָה רַבִּי חַיִּים קוֹבֵעַ לְעַצְמוֹ מְשִׂימָה מִיחֶדֶת שֶׁבְּשָׁנָה רְגִילָה לֹא הָיָה מַסְפִּיק לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ, וְדוֹאֵג לְחַיְמָהּ תּוֹךְ חֹדֶשׁ. וְכָךְ, בִּשְׁנַת תשנ"ז, שֶׁהָיְתָה שָׁנָה מְעבֶּרֶת, החליט רַבִּי חַיים לְכתֹּב סֶפֶר שֶׁהוּא לְקוּט דִּבְרֵי חֲזַ"ל, וּמַטְרָתוֹ לְחַזֵּק בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, מִדּוֹת טוֹבוֹת, תּוֹרָה, תְּפִלָּה וֶאֱמוּנָה. חֹדֶשׁ יָמִים אָרְכָה הַמְלָאכָה, וּבְסִיוּמָהּ יָצָא לָאוֹר הַסֵּפֶר: 'אָרְחוֹת יוֹשֶׁר'. רַבִּי חַיים הוֹרָה לִבְנֵי בֵיתוֹ שֶׁכָּל הַהַכְנָסוֹת ממכירת הַסֵּפֶר יָעָבְרוּ לִצְדָקָה, כְּפִי שֶׁנָּהַג אָבִיו, מָרָן הַסְטַיְפֶלֶר זצ"ל. כְּשֶׁתַּנְחוּם, רוּבִי, יִשְׂרָאֵל וְגָדִי הַחֲבִיבִים בִּקְשׁוּ מִמֶּנִּי לִלְמֹד אִתָּם מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר אֲנִי לֹא אוֹכֵל וְלֹא יָשֵׁן עַד שֶׁאֲנִי פּוֹרֵעַ אָרְחוֹת יוֹשֶׁר', שָׂמַחְתִּי מְאד, וְהִתְגַּשְׁתִּי לִשְׁמֹעַ שֶׁגַּם אַתֶּם, קוֹרְאִים יְקָרִים, מְעִונְיָנִים להצטרף לסדר הלמוד. אני מתפלל ומקוה שביחד נצליח ללמד בהנאה, ובעזרת השם נגדל כלנו להיות יהודים של מדות טובות ויראת שמים. מאחל סבא קדישא

עותקים