שרינה רוצה הביתה: ספר-1 בסדרת ילדים רוצים הביתה

תקציר:
99 "עזרה!" נירה עמדה בפתח מחדר התינוקות, חיוורת וסתורת שיער, "מי יכול לקחת תינוקות למקלט?" "אין לי שום בעיה שתעמוד כאן בכביש ותתקע, אדוני", חדרו לתוך אוזניה מילותיו של השומר הגבוה, קצרות ונחרצות וגם לועגות קצת, "אבל לקיבוץ, ובכן, לקיבוץ אינך נכנס!" "... ברחה לסקנדינביה...", "עזבה את הקיבוץ וירדה מן הארץ...", "בלי בושה..." - שוב קלטו עיניה את פניה של שוש: עכשיו היו הן לבנות כמעט כמו הסדין בחדר החולים של הקיבוץ. "פתאום היא אמרה לך! פתאום! רק לך אמרה!" אביטל צעקה ממש, "וגם על אלונה את מגנה! תיכף תאמרי לנו שגם את עוזבת!" כמו כדור התהווה לו לפתע בגרונה של שרינה. "אני לא...", ניסתה לומר, "אני לא...", ואז חשה כי הכדור בגרונה תופח לו עוד ואינו מאפשר לה לדבר. אני מחכה לדודים שלי', אמרתי, מגלגל את תמונתם בין אצבעותיי. דמויותיהם של השניים היטשטשו והלכו בה, אולי גם בגלל הזיעה שנכרכה בכף ידי, 'אני לא יכול לעזוב את הנמל. הם יבואו לכאן ולא ימצאו אותי'. 'דודים תמיד יודעים למצוא ילדים', אבירם אמר בקול בוטח. הכול נעשה שחור מול עיניה, ואז פתאום פילח כאב עז את רגלה הימנית. 'אי! שמעה קול צווחה. פתאום הבינה שהיא עצמה הצורחת.99 סיפורה הכובש של שרינה, הילדה מקיבוץ 'פלוגות' שבשרון, מתרחש בשנות השישים, ברקע פריחת תנועת הקיבוצים והעליות הגדולות. חלומה הגדול של בת העשר הוא לגור בבית אמיתי שיהיה לגמרי שלהם. מחבלים מאיימים, גנבים מסתוריים, נטישות כואבות ותפקיד ראשי שנזנח - מתגלים בסופה של דרך כאבני מדרך שסוללות לשרינה את השביל אל בית יהודי מואר, בית עליו לא ידעה אפילו לחלום. פורסם כסדרה בהמשכים בעיתון הילדים 'נקודות' מבית 'המבשר'

עותקים