מהמצודה אל הלא נודע

תקציר:
אֲנִי קוֹפֵץ לְצִדָּהּ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַגָּדֶר, תּוֹתֶם בְּזְרִיזוּת אֶת הַמַּצְלֵחָה בְּיָדִי וּמִתְכּוֹנֵן לִקְפץ בַּחֲזָרָה. אֲלָא שְׁאָז נִשְׁמָט מַשֶׁהוּ מִתַּחַת רַגְלַי. אֲנִי צוֹנַח מַטָה. הַכֹּל חָשׁוּךְ וּמַפְחִיד. בְּלָאוּם כְּבָר אֵינוֹ בָּטוּחַ שָׁאַבְדָרוּם לֹא צֶדֶק כְּשֶׁבָרַח כמו חתלתול מפחד. נרְאֶה שֶׁכְּדַאי לוֹ לָצֵאת מִפּה, וּבְהֶקְדָּם. יְהוּדִים אֵין כָּאן, חֹשֶׁךְ יֵשׁ כָּאן, וְגַם פיצוּץ מִסְתּוֹרֵי הָיָה כָּאן. המספרים הכחלים הַגְּדוֹלִים הָיוּ בַּיָּדִים שֶׁלָּהּ. הִיא עָמְדָה מוּל הַמַּרְאֶה וְגֶזְרָה. על הרצפה חֲבִיבָה הָיוּ קְצוֹת קְוְצוֹת שֶׁל תַּלְתַּלִים וְהִבִּים. הַשֵּׁעָר הַיְפָה שֶׁל שולמית. השער שהיה של שולמית. לֹא שָׂמִים לֵב לְאֵיזֶה כִּוּוּן אֲנַחְנוּ רָצִים. הָעִקֶר, מִתְרַחֲקִים מִשְׁנֵי הַנְעָרִים דּוֹבְרֵי הֶערְבִית, שָׁלְפָחוֹת אֶחָד מֵהֶם בְּעִקְבוֹתֵינוּ. מִזְמָנִים לְהִצְטָרֵף לַטִיוּל עַם כַּתָּה ד' שֶׁל אֱלִיעֶזֶר וּבָנִי לְעֵבֶר הַמְצוּדָה הָעַתִּיקָה. לפל אִתָּם לְתוֹךְ מִנְהָרָה נִסְתָּרֶת, לִמְצֹא חָגְלָה עַתִּיקָה שֶׁכָּתַב עָתְנִיאֵל ו, ש... לא מגלים הכל.

עותקים