עקבות בנהר הכסף: ספר-4 בסדרת עקבות

תקציר:
לבי השתתקה באחת כשהבחינה בתגוּבָתָהּ הַמּוּזָרָה שֶׁל מִינָה. הַיַּלְדָּה עָמְדָה וְנֶעצָה בָּהּ עינים גדוֹלוֹת, מִפְתָּעוֹת עַד מְאֹד. היא אָמְרָה בְּטוֹן נמוך – "אָה, אִמָּא שֶׁלך ספרה לה שֶׁבֶּאֱמֶת מַתְאִים לְפָנוֹת אֵלַי בַּכִּנּוּי הוד מעלתך?" לבי התחילה להשְׁתַּעַל כְּשְׁאֲחָדִים מִפְּרוּרִי הַמַּאֲפָה נִתְקְעוּ בִּגְרוֹנָהּ. ״הוד מעלתך!" היא קרְקְרָה, מִשְׁתַּנֶּקֶת. "כֵּן, אֲנִי היא הוֹד מַעֲלַת הַנְסִיכָה וילהלמינה, לבית הָאַצוּלָה אוֹלְדָנבּוּרג". לִבִּי נִגְשָׁה לַקִּיר הַנֶּגְדִי, שָׁם נָצַב טוּר שֶׁל אַרְגְזֵי פְּלסטיק לְבָנִים. היא פָּתְחָה אֶת מִכְסֵהוּ שֶׁל הָרִאשׁוֹן וּתְחוּשָׁה רָעָה, עֲמוּמָה, החלה להזדחל אֶל קִרְבָּהּ. פַּתְאוֹם עָלְתָה מַחֲשָׁבָה בְּמוֹחָהּ, וְהִיא הִתְכּוֹפְפָה אֶל הָאַרְגָּזִים, מְאַמֶּצֶת אֶת עֵינֶיהָ בַּחֹשֶׁךְ לִקְרֹא אֶת הַמִּלִּים הָרְשׁוּמוֹת עֲלֵיהֶם. פִּיהָ נִפְעַר בְּפַחַד. "אֵלֶּה לֹא הָאַרְגָּזִים שֶׁלָּנוּ!" היא אָמְרָה בְּקוֹל רוֹעֵד, "וַאֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁזּוֹ.... לֹא הָאָנִיָּה שֶׁלָּנוּ. הִגַּעְנוּ לָאֲנִיָּה הַלא נְכוֹנָה..." הַמַּסָּע שֶׁהָיָה אָמוּר לִהְיוֹת טִיּוּל נֶחְמָד עַל נְהַר המיסיסיפי- מִתְאָרֵךְ וּמִסְתַּבֵּךְ, וְלִיבִּי מְגַלָּה אֶת עַצְמָהּ בְּמַצְבִים מורְכָּבִים בָּהֶם הִיא נִדְרָשֶׁת לְהִתְמוֹדַד לְבָדָהּ וּלְקַבֵּל הַחְלָטוֹת גּוֹרָלִיּוֹת. הַאִם תַּצְלִיחַ לַעֲבוֹר אֶת הַמַּסָּע וְלָשׁוּב לְבֵיתָהּ לְשָׁלוֹם? וּמַה יִקְרָה עִם הַנְסִיכָה שֶׁאַדְמוֹנִים מִסְתּוֹרִים מְחַפְּשִׂים? מִי מוֹרְט אֶת עֲצַבָּיו שֶׁל רַב הַחוֹבֵל, וְכֵיצַד תַּצְלִיח צָ'אפִּי הַכּוּשִׁית לְהַפִּיל אֶת הַחוֹטְפִים בַּפַּח? עֲקֵבוֹת בִּנְהַר הַכֶּסֶף הוּא הָרְבִיעִי בְּסִדְרַת 'עֲקֵבוֹת', וּבוֹ תּוּכְלוּ לִפְגוֹשׁ חֵלֶק מִן הַדְמוּיוֹת הָאֲהוּבוֹת כְּשֶׁהֵן בּוֹגְרוֹת יוֹתֵר; וְגַם אִם לֹא קְרָאתֶם עֲדַיִן אַף סֵפֶר מִן הַסִדְרָה- תַּהנוּ עַד מְאֹד מַעֲלִילָה סוֹחֶפֶת, צִבְעוֹנִית וּמְרַתֶּקֶת, שֶׁתּוֹתִיר בָּכֶם טַעַם מָתוֹק שֶׁל מַמָּשׁ...

עותקים