תיקון חצות

תקציר:
תולי מרים ראש וגרון חנוק. המבט שלו מזוגג והוא מסתכל לבניה בעיניים ומשפיל את שלו חזרה ומבקש כמו ילד קטן שמתחנן לסוכריה, "אתה יכול בבקשה, בניה, לנגן קצת?". לנגן ניגון ישן. ניגון של בית. לנגן על כל המיתרים החשופים. לנגן ולפתוח לי את הלב. להעיר את כל מעיינות התקווה ששקעו בעומקים. לנגן ולעודד אותי להמשיך ולהחזיק חזק. לנגן לי את הסוף השמח של הסרט הכי ארוך בחיים. בניה מתלבט איפה להניח את גידי. הוא פצוע וצריך להיזהר. תולי מושיט ידיים בזהירות ובהיסוס גדול ואוסף אותו בחיבוק אחד ענק. בחיוך אחד שמפצה על אלף ואחת מילים. ובניה לוקח את הגיטרה ופורט חלש חלש על המיתרים. וזו מנגינה שלא כתובה בשום חוברת תווים. זו מנגינה ארוכה. זו המנגינה של החיים.<br />"ת..תקים מ..משפחה שרירא". הוא חזר להזות האח שלו. צחוק חלול קורע לו את הגרון הרטוב. הוא צוחק כי זה עצוב. "מאוחר מדי, זרח״. זרח פוקח בכל הכוח את העיניים. לא מוכן לוותר על מילים יקרות. ״ב..ב..בניה״. הוא מתעקש. הוא תמיד היה עקשן.<br />בקצה השני של בית העלמין. צועד לו ילד שדומה לו באופן מפחיד. ילד שמחקה את הצעדים של אבא. אבל משום מה הוא מחליט ללכת לכיוון הנגדי. והפה שלו צורח והדציבלים מסוגלים להקים את כל שוכני העפר ולהעמיד אותם על שתי רגליים. ואם ירצה מאוד אז גם על ארבע. ולא אכפת לו מכלום והוא לא רואה שום דבר אחר בעיניים. ורץ כחץ מקשת ומדלג בין מצבות וכמה זה אבסורדי וכמה זה חריג וכמה זה נורא וכמה טוב שהוא הקדים אותו ולא להפך. ומה אתה עושה כאן. ולמה דווקא עכשיו. פ ל ג !<br />אין רגע דל בספר תיקון חצות. תיקון חצות הוא ספר מתח שכל אחד מחוטי העלילה שלו עכשווי, מקורי ומפתיע. בתיקון חצות נפגשים קצוות, נפערים תהומות, ונחשף סוד אפל. סוד שגיבורי הספר, צעירים ומבוגרים<br />כאחד, מנסים לטשטש ולהעלים לא רק מזולתם אלא גם מעצמם.

עותקים