שמוליק קראוס 2013-1935

תקציר:
"כ- 100 שירים ועוד קומץ לוקטו בספר זה. יבול קטן יחסית ליוצרים אחרים, אך בל נשכח את כל תקופות הנבצרות, שגזר על עצמו למען השקט הנפשי של הסובבים אותו, שאהבוהו עד כלות, ואשר להם ידע להחזיר אהבה, הרבה אהבה. הטקסטים שבהם בחר היו שיקוף נטול אשליות, לעתים טרגי/רומנטי, של חייו הוא, ובמידה מסוימת - הבלחי הספר של דור שלם. הוא היה אמן טוטאלי, שיצירתו ההרמונית אך הדגישה את הפערים שבינו לבין העולם. המנגינות שהלחין היוו ניגוד מוחלט לכאוס ששרר בנפשו. הם הכניסו סדר מסוים בשיגעון ובלמו אותו במעט. עובדת היותו ידוע לשמצה לא הפריעה לו. להפך, הוא נעזר בשמו הרע כדי להיפטר מטרחנים למיניהם, ובכך מנע את החיכוך עם "דורשי שלומו". עם זאת, תמיד סבר שהעולם סביבו דווקא האיר לו פנים, והיה אסיר תודה לקהל שדבק בו ונהה אחריו ..." -- מתוך הספר.

עותקים