אודות הספרייה

(מתוך ויקיפדיה)

לוֹד (בערבית: اللد. בתיעתוק עברי: אל-לִד) היא עיר במחוז המרכז בישראל, ואחת הערים העתיקות בארץ. העיר שימשה בעבר כמרכז רוחני הן ליהודים והן למוסלמים ולנוצרים. מרכזי לימוד הוקמו על ידי רבי עקיבא ורבי אלעזר.

העיר לוד ממוקמת במרכזה של בקעה, הידועה כבקעת אונו או "שפלת לוד" בלשון המשנה. רוב רובו של שטח הבקעה מישורי, וללא קפלי קרקע בולטים, אך יש בו הפרשי גובה זעירים המאפשרים את ניקוז מי הגשמים אל נחל איילון ונחל נטוף, הזורמים בקרבת העיר ומנקזים את מימי הבקעה ובכך מונעים היווצרות ביצות. נוסף על הנחלים הללו, לוד עשירה במי תהום מתוקים, הנמצאים בעומק לא רב.

לוד נמצאת באזור המהווה את הקצה המערבי של השפלה בעלת קרקעות אלוביאליות, וגובל בקרקעות כורכר. הקרקע באגן שפלת לוד היא אדמת סחף עמוקה, העשירה בסידן בחלקה המזרחי יותר, ועל כן מהווה אדמה פורייה. יחד עם האקלים הנוח של האזור, מהווה שפלת לוד בית גידול נוח מאד, והצמחייה הטבעית בה עשירה ומגוונת. האזור מתאים לרוב סוגי הגידולים האופייניים לארץ ישראל.

לוד העתיקה שכנה סמוך לגדה הדרומית של נחל איילון, שרוב יובליו מתאחדים סמוך לעיר, בעוד לוד המודרנית מתפרשת דרומה יותר. נתונים טבעיים אלו סייעו להתפתחות ישוב בלוד כבר בתקופות קדומות מאד. מנגד, הימצאותה של לוד בבקעה נטולת אמצעי הגנה טבעיים, הפכו אותה לעיר הנוחה להיכבש.

קראו עוד...