לרגש שלנו יש "שכל" משל עצמו סיפורים ומחשבות מהכורסה מול הים

תקציר:
כל אחד מאיתנו צריך אדם זר אחד לפחות, שמולו ירגיש בטוח להציף בכנות ובפתיחות את חוסר הביטחון שלו, את שקריו העצמיים. חלל אחד שפוי לדבר בו את ’’אי־שפיותו’’, את הביקורת הבלתי נגמרת שיש לו על עצמו ועל אחרים. מקום בטוח להניח שם את סך חלקיו, פחדיו, רגשותיו ומחשבותיו. לכולנו יש ’’נקודה עיוורת’’ נעלמת בעולם הרגשות שלנו והיא מתגלה בפנינו שוב ושוב, בדמות אנשים, דפוסים ומקרים שחוזרים ונשנים בחיינו – עד שנסכים ”להתבונן לה בעיניים” ולהתאמת איתה (מלשון אמת) אחת ולתמיד. בכל אחד ממספרי הסיפורים מצאתי גם את עצמי, בדרך לעצמי. יחדיו פרמנו את רשת השקרים שהם טוו, במהלך חייהם, בינם לבין עצמם אודות עצמם ואודות אחרים. בדיוק כפי שפרמתי אני ועודני, את רשת שקריי שלי לעצמי מול מישהו זר. -- מהכריכה האחורית

עותקים